המציאות החדשה שנכפתה עלינו מחייבת לקחת סיכונים על בסיס קבוע, ודאי בכל הנוגע לחופשות. ההתלבטות האם לנסוע לאילת חפפה להודעה (חוליה נוספת בשרשרת ארוכה ולא ברורה) על סגר בסופי שבוע – כי בהם הרי הקורונה פעילה במיוחד.. סיעור מוחות משפחתי בזמן שאיש לא יודע מי נגד מי, ובסופו של דבר נפלה החלטה: אם כבר סגורים,
19
ינו
ינו
היו אלה ימי סוף אוגוסט, כשהודיעו חגיגית על פתיחת שנת הלימודים במועד המתוכנן, אבל לכולם היה ברור שמגדל הקלפים הזה צפוי לקרוס בקרוב ולהתפזר ברעש גדול בצורת סגרים ובידודים. כחובבי הרפתקאות החלטנו לאתגר את עצמנו בתקופה מאתגרת ממילא, ויצאנו ליומיים של קמפינג במתחם "בצל התל", הלא הוא ביבניאל. לא ידענו איך יגיב אביב למסיבת
30
ספט
ספט
בוקר "שגרתי" ביולי-אוגוסט. שלושה ילדים, שבמקרה הסופר-אופטימי מצפים ליחס חם ואוהב החל מהשעה 9:00 בבוקר (לרוב הרבה לפני), כשלמשוואה יש להוסיף כמובן את אילוצי הקורונה – רוב האטרקציות סגורות פלוס מסיכה שמפריעה עוד יותר לאוויר (המאוד נחוץ ברגעי משבר) לעבור בצורה סדירה לריאותיו של אבא. מה עושים? מתגלגלים בשמחה וששון לקניון האושילנד. איך? שאלה טובה.