fbpx

ביי ביי לשיער, שסוף סוף נגזר!

כל אב שלוקח חלק פעיל בשלב המקלחות המאתגר של ילדיו ודאי מכיר מקרוב את הסיטואציה הבאה: כמויות מסחריות של שמפו ומרכך בשלל צבעים וריחות, לא מרככים – תרתי משמע – את הסיוט הסופר קשוח רגע לפני שהולכים לישון. ניחשתם נכון, הכוונה היא למשימת הסירוק. מי שבקיא בסוגיה ונשלח בכל פעם מחדש לרכוש מברשת חדשה וצבעונית

כוכבת בהתהוות: בת הים הקטנה הופיעה לפתע בשפיים

הנה סיטואציה לא פשוטה הדורשת גמישות מחשבתית לצד תעוזה: אתם מתכננים הופעת בכורה בעין פשחה שבאזור ים המלח, ורגע לפני התכניות משתנות. הנסיבות משמחות, אך הרכב המסיבה הקבוצתית הצטמצם. אלא שכהרגלה, משפחת בוקר רחוקה מלומר נואש – הצידנית ומשחקי המים כבר מוכנים, וכל שנותר הוא לעדכן מיקום לפארק המים בשפיים. ותודה לסבתא בריט על הנחת

מזרן אננס במעיין חרוד

התקופה הפסיכית ששילבה קורונה עטופה במגבלות, יחד עם מבצע צבאי עמוס באזעקות, לא ממש נתנה לנו את האופציה להתרכז במה שחשוב באמת – טיולים משפחתיים בחיק הטבע. כפי שנכתב כאן לא מעט בעבר, טניה האישה שאיתי תמיד בהיכון לארוז את הבית ולהתניע קמפינג בצפון. בסופ"ש האחרון, באווירה רגועה לצד החום הנורא, נפל הפור על מעיין

ג.ג הפקות: שבת עם ג'פאנקו וגולדה

חוק יסוד חשוב מאוד מאין כמוהו בבית בוקר, גורס כי בכל פעם שאמא טניה עובדת בשבת, על בני הבית לעשות מאמץ עילאי למען בילוי משפחתי מקדים טרום המשמרת בבית החולים. וכך אכן קרה בשבת האחרונה במתחם הג'י בכפר סבא. התייצבנו בהרכב מלא בשעת צהריים מוקדמת, כזו שאפשרה לנו גם לתפוס חנייה, גם להתאכזב מהתפוסה המלאה

אירוח טילים וארוחת שאריות

קשה מאוד להסביר לילדים את המציאות שנכפתה עלינו. למה בעצם כשכבר לא צריך מסיכות בשטח פתוח, הכי חשוב להיות בקרבת ממ"ד סגור? איך מבדילים בין זיקוקים ליירוטים, ומדוע בבית שקרוב לקבל תמלוגים על שימוש יתר בסרטי דיסני, התחילו פתאום לעקוב מקרוב אחרי כל מהדורת חדשות? בואו נודה על האמת: לאף אחד מאיתנו אין תשובות מספקות,

פתאום לבת שלי יש טלפון משלה

נתחיל מהסוף. נפל דבר בבית בוקר – שי בכורתנו קיבלה טלפון משלה. כן, הבטחנו לעצמנו (אלוהים זוכר מתי, אבל ככל הנראה בטרם הפכנו להורים) שנמנע מהילדים מסכים בכל מחיר, בשלב מאוחר יותר הבנו שזו אשליה ושינינו ניגון לכיוון כתה ו'. כאן טפחה על פנינו המציאות של חברות עם אחיות גדולות שקיבלו סלולארי כבר בכתה א'/ב',

ההכנות לים כבר לא מה שהיו פעם

זוכרים את הימים בהם התארגנות לים לקחה 60 שניות בממוצע? אני וטניה בהחלט כן. שני כובעים, שתי מגבות, בקבוק יין ומחצלת – זוז. כיום, כשמספר הילדים עולה על מספר ההורים, הזיכרונות הללו בעיקר רחוקים. רחוקים מדי. כך נראתה ההתארגנות לחוף בית ינאי, מודל 2021: קרם הגנה, ממש לא בשבילנו אגב. וגם לא רק לגוף, אלא

סופר אבא במופע אורח: הבלוג של אלמוג

אני רוצה לספר לכם סיפור קצת שונה, על אבא ותיק שסיים מזמן את חובותיו בגזרת הילדים הקטנים, אבל התנדב לקפוץ ראש למים עמוקים במיוחד ולצלול אליהן בחזרה לערב מאתגר. וכל זאת למה? כדי לאפשר לאב צעיר ואמוציונלי, שמתעקש לא להתבגר ועל כדורגל לא להתגבר, לצפות בלייב בקבוצתו האהובה, שהגורל זימן לה משחק חשוב דווקא בערב

חוויות ייחודיות מיום הורים מקוון

יש משהו נורא מלחיץ ביום הורים. אתה מרגיש בפנים שאתה הולך לגלות את הפער מה שאתה חושב, שלא לומר בטוח, על היקרים לך מכל, לעומת איך שמעריכה אותם אשת מקצוע, הידועה גם בשמה עתיק היומין: "המורה". הרבה מים עברו בנהר מאז ימי ההורים שלי בניינטיז, אז הכל התחיל ונגמר בציונים ומספרים, וכשכבר רצינו לנסות לגרד

בין קלאסיקות נצחיות לקוואזימודו

הזיכרונות המרגשים מעלילותיהם של קוואזימודו ואזמרלדה, בהן צפיתי כילד על גבי מסך ענק בקולנוע "רב חן" בירושלים, מלווים אותי למעלה משני עשורים. תמיד ידעתי שיבוא יום ואשב עם ילדיי לחוויית צפייה משותפת על הרקע המצויר והקסום של רחובות פריז. אלא ש"הגיבן מנוטרדאם" הוא אמנם קלאסיקה משובחת, אבל איכשהו נצרב פחות בתודעה מסרטי דיסני נצחיים דוגמת

אתר זה משתמש בעוגיות כדי לשפר את חווית הגלישה שלך. על ידי גלישה באתר זה אתה מסכים לשימוש שלנו בעוגיות.
דילוג לתוכן