סימפוניה משפחתית-חברתית התרחשה בסוף השבוע האחרון, עם הטיול השנתי של אחיות כללית לבירה הצרפתית. כמיטב המסורת ארזה אמא טניה את שתי החברות-אחיות, שהן גם "אחיות" ברמת המשפחה – שרי ולימור, והטריו התעופף לסופ"ש חלומי בפריז פלוס פוסט תלת-דרכוני במאמאצחיק. ובינתיים בבית בוקר לא מורידים את הראש, מפרגנים מכל הלב לאמא ולצד הגעגועים, יוצאים – כדברי

זה סיפור על בית שהעוגן שלו זכתה לחופשה מיוחלת עם חברות לאחר תקופה ארוכה ונטולת חו"ל בשל משבר הקורונה. אז אמא טניה טסה לאמסטרדם והבית נערך בהתאם. כמה בהתאם? מספיק כדי שאביבי הקטן ינסה לאתגר אותה רגע לפני היציאה לנתב"ג, וירוץ במהירות שיא לעבר מיטת הקומותיים של אחיותיו בטרם יתרסק על המגירה התחתונה ויפתח את

מה יכולה להיות הסיבה לכך שכתבת יום ההולדת המשותף של אביב וזוהר נכתבת רק סמוך לשעה 22:00 בערב? פשוט מאוד, כי האירוע הגרנדיוזי הסתיים רק לפני דקות אחדות. ומעשה שהיה כך היה. כדרכה בקודש, שקדה אמא טניה על ההכנות, הבישולים, הסידורים והמתנות כבר משעות הבוקר המוקדמות, בעוד שי, אריאל ואביב טיילו להנאתם בין חדר המשחקים