fbpx

קרנבל אצל ספתוש

זוכרים שסיפרו לנו בסגר הראשון עד כמה חשוב לשמור מרחק מאוכלוסיית הגיל השלישי, אסרו בתכלית האיסור לפגוש בהורים ותיבלו בפייק ניוז על אחריותם לעלייה במקדם ההדבקה? שני סגרים וכמעט שנה קדימה מוכרים את אותו הסיפור, רק הפוך: עכשיו למבוגרים מותר לטייל ברחבי ישראל, אבל טרם נמצא האמיץ שיעז להורות על פתיחת הגנים. אמינות היא שם

מסיבת גן (בלי גן)

גילוי נאות: בזמן שעלתה בראשי הקטגוריה "מחוץ למסגרת" עבור הבלוג והאתר, לא דמיינתי שמקבלי ההחלטות בארצנו הקטנטונת יהפכו אותה לדרך חיים מפוקפקת במיוחד. השיא הוא כמובן בסגירתם הכפויה של הגנים הפרטיים וגני העירייה. רוצים לומר: העלייה בתחלואה קשורה לציבור הילדים בגילי 0-6. הגיוני בסך הכל. ברמה המשפחתית, ההשלכות הן בעיקר על אביב בן השנה וחצי.

משפחה שסגורה לה יחדיו באילת

המציאות החדשה שנכפתה עלינו מחייבת לקחת סיכונים על בסיס קבוע, ודאי בכל הנוגע לחופשות. ההתלבטות האם לנסוע לאילת חפפה להודעה (חוליה נוספת בשרשרת ארוכה ולא ברורה) על סגר בסופי שבוע – כי בהם הרי הקורונה פעילה במיוחד.. סיעור מוחות משפחתי בזמן שאיש לא יודע מי נגד מי, ובסופו של דבר נפלה החלטה: אם כבר סגורים,

סופר קמפינג בצל התל

  היו אלה ימי סוף אוגוסט, כשהודיעו חגיגית על פתיחת שנת הלימודים במועד המתוכנן, אבל לכולם היה ברור שמגדל הקלפים הזה צפוי לקרוס בקרוב ולהתפזר ברעש גדול בצורת סגרים ובידודים. כחובבי הרפתקאות החלטנו לאתגר את עצמנו בתקופה מאתגרת ממילא, ויצאנו ליומיים של קמפינג במתחם "בצל התל", הלא הוא ביבניאל. לא ידענו איך יגיב אביב למסיבת

פורפרה בסביבת חוגים

כילד שקיבל את ההזדמנות מהוריו להתנסות כמעט בכל חוג אפשרי – מקרמיקה ותיאטרון ועד גיטרה וקלרינט – רק טבעי היה שילדיי יערכו היכרות מוקדמת עם המתנ"ס המקומי על חוגיו. אגב, למתעניינים, ביטוח יש רק מגיל 3. מי יכול לדעת נתון זניח שכזה? רק מי שמנסה לרשום את בנותיו לפני, כמובן. לטיב החוגים נגיע בהמשך, אבל

משוואה בשלושה נעלמים

תרגיל מילולי לבעיה מעשית: תקופת הסתגלות הכרחית, פלוס בידוד ומינוס סגר, שווה פוטנציאל לרגרסיה מתמשכת. כאילו לא די בקושי של חזרה לגן לאחר חופשת הקיץ, שגם אליה הגענו על הגחון עם סדרת השבתות בחסות הקורונה, מי שהצליח לחוות שבועיים בשנת הלימודים הנוכחית נחשב כמוצא שלל רב. את הקושי האמור חווה לדאבוני אריאל, ילדת הסופר סנדוויץ'

 זולגות הדמעות מעצמן

החיוכים הרחבים של שי ואריאל מאיימים להתפקע מעבר לגבולות התמונה. תיקים חדשים ונוצצים – אריאל עם תיק גב סגול עם דמותה הצוחקת של "ערפדינה" ושי עם טרולי ורוד-כחול של "קל-גב" עם איור של פלמינגו. הראשונה בשמלה ורודה עם כוכב נוצץ במרכזה ונעלי ספורט תואמות תפגוש תכף לראשונה בגן "עומר" – גן העירייה הראשון שלה. השנייה

תינוקת במגף

לעולם לא אשכח את הפרצופים המשתאים של בני המשפחות, עת נכנסנו למשרד המרווח של חברת הנסיעות למפגש היכרות לקראת הטיול המאורגן לאיטליה. אני וטניה החלפנו מבטים כדי לוודא שהכל בסדר, ורק אז נפל לנו האסימון. בידי הימנית החזקתי סל-קל ובתוכו חייכה לכולם שי, אוטוטו בת 11 חודשים. המדריך, שהציג את עצמו כעמנואל (במלרע) ושערו הלבן

גיבושון בחרמון

שי הרגישה לא טוב והודיעה שמחר היא נשארת בבית. זה לא קורה הרבה, אז זרמנו. אריאל הבהירה שממש לא בא לה ללכת לגן אם אחותה לא הולכת לבית הספר. כאן כבר התחילו התלבטויות, כי זה לא לעניין. ואביב, שאיתנו בבית, פשוט צחק מכל הסיטואציה, אז הבנו שהוא ניטרלי. בבוקר (באופן לא מפתיע) שי קמה מחויכת

מגלידה לחומוס בשלוש פעימות

כמה פעמים שמעתם את צמד המילים 'שיעורי התפתחות'? כולנו בעד, נכון? השאלה רק ממתי. שיעורי ההתפתחות הנפלאים במתחם שרונים היו בשבילי אבן דרך משמעותית, לא רק בסוגיית היחסים בין אבא טרי לבתו הבכורה, אלא גם איך הוא נתפס על ידי הסביבה, שמורכבת, ובכן, כולה מאימהות.  הלו"ז צפוף: ראשון, שלישי וחמישי, בכל אחד מהם שני שיעורים:

אתר זה משתמש בעוגיות כדי לשפר את חווית הגלישה שלך. על ידי גלישה באתר זה אתה מסכים לשימוש שלנו בעוגיות.
דילוג לתוכן