האסוציאציה הראשונה שעולה מהמילה ניתוח היא לחץ. תתבלו בבקשה את הנתון הזה יחד עם העובדה שמדובר בפעוט שטרם חגג 3, אך עבורו מדובר בניתוח שני במספר, ערבבו עם הערכות לפיהן יזדקק לשבוע מנוחה מינימום וכמובן קנחו באזהרת מסע לפיה הוא צפוי להתנגד נחרצות לכל העניין הטריוויאלי של הרדמה כללית. בקיצור, משהו כמו שבוע לפני המועד

גילוי נאות: בזמן שעלתה בראשי הקטגוריה "מחוץ למסגרת" עבור הבלוג והאתר, לא דמיינתי שמקבלי ההחלטות בארצנו הקטנטונת יהפכו אותה לדרך חיים מפוקפקת במיוחד. השיא הוא כמובן בסגירתם הכפויה של הגנים הפרטיים וגני העירייה. רוצים לומר: העלייה בתחלואה קשורה לציבור הילדים בגילי 0-6. הגיוני בסך הכל. ברמה המשפחתית, ההשלכות הן בעיקר על אביב בן השנה וחצי.

כילד שקיבל את ההזדמנות מהוריו להתנסות כמעט בכל חוג אפשרי – מקרמיקה ותיאטרון ועד גיטרה וקלרינט – רק טבעי היה שילדיי יערכו היכרות מוקדמת עם המתנ"ס המקומי על חוגיו. אגב, למתעניינים, ביטוח יש רק מגיל 3. מי יכול לדעת נתון זניח שכזה? רק מי שמנסה לרשום את בנותיו לפני, כמובן. לטיב החוגים נגיע בהמשך, אבל

תרגיל מילולי לבעיה מעשית: תקופת הסתגלות הכרחית, פלוס בידוד ומינוס סגר, שווה פוטנציאל לרגרסיה מתמשכת. כאילו לא די בקושי של חזרה לגן לאחר חופשת הקיץ, שגם אליה הגענו על הגחון עם סדרת השבתות בחסות הקורונה, מי שהצליח לחוות שבועיים בשנת הלימודים הנוכחית נחשב כמוצא שלל רב. את הקושי האמור חווה לדאבוני אריאל, ילדת הסופר סנדוויץ'

החיוכים הרחבים של שי ואריאל מאיימים להתפקע מעבר לגבולות התמונה. תיקים חדשים ונוצצים – אריאל עם תיק גב סגול עם דמותה הצוחקת של "ערפדינה" ושי עם טרולי ורוד-כחול של "קל-גב" עם איור של פלמינגו. הראשונה בשמלה ורודה עם כוכב נוצץ במרכזה ונעלי ספורט תואמות תפגוש תכף לראשונה בגן "עומר" – גן העירייה הראשון שלה. השנייה