fbpx

מעשה בקוסם, קביים וסבון בעיניים

שבת טיפוסית, ודאי בחודשי הקיץ, כוללת ביטוי שגור וחביב במיוחד על הורים באשר הם – שנת צהריים. שבת טיפוסית בחודש האחרון כללה עמה גם את השילוב המהנה של משחקי היורו שהסתיימו בתחילת השבוע בניחוח איטלקי. אלא שבמציאות של בית בוקר, הביטוי 'טיפוסי' נדיר ביותר – בטח בחסות אירוע סיום השנה של גן עומר. וכך מצאנו

מסיבת גן (בלי גן)

גילוי נאות: בזמן שעלתה בראשי הקטגוריה "מחוץ למסגרת" עבור הבלוג והאתר, לא דמיינתי שמקבלי ההחלטות בארצנו הקטנטונת יהפכו אותה לדרך חיים מפוקפקת במיוחד. השיא הוא כמובן בסגירתם הכפויה של הגנים הפרטיים וגני העירייה. רוצים לומר: העלייה בתחלואה קשורה לציבור הילדים בגילי 0-6. הגיוני בסך הכל. ברמה המשפחתית, ההשלכות הן בעיקר על אביב בן השנה וחצי.

משוואה בשלושה נעלמים

תרגיל מילולי לבעיה מעשית: תקופת הסתגלות הכרחית, פלוס בידוד ומינוס סגר, שווה פוטנציאל לרגרסיה מתמשכת. כאילו לא די בקושי של חזרה לגן לאחר חופשת הקיץ, שגם אליה הגענו על הגחון עם סדרת השבתות בחסות הקורונה, מי שהצליח לחוות שבועיים בשנת הלימודים הנוכחית נחשב כמוצא שלל רב. את הקושי האמור חווה לדאבוני אריאל, ילדת הסופר סנדוויץ'

אתר זה משתמש בעוגיות כדי לשפר את חווית הגלישה שלך. על ידי גלישה באתר זה אתה מסכים לשימוש שלנו בעוגיות.
דילוג לתוכן