המציאות החדשה שנכפתה עלינו מחייבת לקחת סיכונים על בסיס קבוע, ודאי בכל הנוגע לחופשות. ההתלבטות האם לנסוע לאילת חפפה להודעה (חוליה נוספת בשרשרת ארוכה ולא ברורה) על סגר בסופי שבוע – כי בהם הרי הקורונה פעילה במיוחד.. סיעור מוחות משפחתי בזמן שאיש לא יודע מי נגד מי, ובסופו של דבר נפלה החלטה: אם כבר סגורים,
בוקר "שגרתי" ביולי-אוגוסט. שלושה ילדים, שבמקרה הסופר-אופטימי מצפים ליחס חם ואוהב החל מהשעה 9:00 בבוקר (לרוב הרבה לפני), כשלמשוואה יש להוסיף כמובן את אילוצי הקורונה – רוב האטרקציות סגורות פלוס מסיכה שמפריעה עוד יותר לאוויר (המאוד נחוץ ברגעי משבר) לעבור בצורה סדירה לריאותיו של אבא. מה עושים? מתגלגלים בשמחה וששון לקניון האושילנד. איך? שאלה טובה.