איך הזמן טס כשנהנים: בצירוף מקרים אדיר ונדיר, לרגל חגיגות השנה לאבא-בלוג, החליטו בצור יצחק להפיק לראשונה את חגיגות ליל כל הקדושים. הזדמנות מצוינת לאישה שאיתי, ילידת מיאמי, שכבר לפני שלוש שנים ערכה היכרות ראשונית בין החג לשתי בנותינו באורלנדו, להרגיש באמריקה בזמן שהיא משקיפה לטייבה. ההכנות כללו רכישה סיטונאית של ממתקים בשלל צורות וצבעים
נפתח בבשורה החשובה מכולן: שי שלנו חגגה בשבת יום הולדת 8!!! המשמעות הבלתי נתפשת: כבר שמונה שנים תמימות שאנחנו הורים. בזמן שעיכלנו את הבשורה על רקע סלון מלא בלונים, לצד נינטנדו חדש וברכה סוחטת דמעות (לא כביטוי, ממש בכיתי במהלך הכתיבה) הגיעו בשורות משמחות הרבה פחות, שצברו תאוצה מדאיגה בתקופת הקורונה. גן עומר שוב בבידוד.