fbpx

Happy Halloween

איך הזמן טס כשנהנים: בצירוף מקרים אדיר ונדיר, לרגל חגיגות השנה לאבא-בלוג, החליטו בצור יצחק להפיק לראשונה את חגיגות ליל כל הקדושים. הזדמנות מצוינת לאישה שאיתי, ילידת מיאמי, שכבר לפני שלוש שנים ערכה היכרות ראשונית בין החג לשתי בנותינו באורלנדו, להרגיש באמריקה בזמן שהיא משקיפה לטייבה.

ההכנות כללו רכישה סיטונאית של ממתקים בשלל צורות וצבעים כדי שאף מבקר שיצעק: "ממתק או ברדק?" לא יישאר רעב, סלסלת ענק עטופה בגוונים כתומים של דלעת כדי להכיל את כל הטוב הזה, שלל קישוטים על דלת הבית באווירת החג עם שלדים וגולגולות, וכמובן תחפושות חגיגיות לשי, אריאל ואביב, כולל שבלונות של דלעת על רקע בגדים שחורים וקשתות תואמות, לצד שקיות שיכילו שלל מתוק עתידי.

רק דבר אחד שכחה זו שדואגת לכולם לפני שהיא חושבת על עצמה: להזיז את משמרת הערב של יום חמישי.. וכך קרה שלפעולה היבשתית מטעם United States Army יצא רק מבוגר אחראי אחד, יש שיאמרו שגם הוא סובל מילדותיות יתר.

המבצע החל סמוך לשעה 17:00 אחר הצהריים, עת התקבצו שלושת ילדינו והאחות האחראית שקד פנקס ברחבת המתנ"ס ועמדו בסבלנות (טוב נו, מלבד אביב שהתנה את הסכמתו לעניין בשקית קרקרים) בתור לאיפור הפנים. אריאל ושקד בחרו בעטלף שחור דמוי באטמן, שי הלכה על דלעת מתוקה על הלחי, ואז הגיע תורו של הוד מעלתו.

"אתה בטוח שהוא לא ייבהל?", שאלה המאפרת בחשש לקול צחוקן של שלוש אחיותיו. "בטוח, נסי ותראי", צחקתי גם אני. דקה לאחר מכן חצי פנים היו דמויות שלד, והקטנצ'יק כל כך התלהב מהעניין שמיהר להפחיד את העוברים והשבים בצרחות ולהשוויץ באיפור.

משם מיהרנו להחליף לתחפושות ומסע הממתקים יצא לדרך, תוך פרסום רשימת הבתים המשתתפים. שי ושקד ("אנחנו כבר ילדות גדולות") יצאו להסתובב עם חברים ומילאו להנאתן שקיות  ממתקים, בעוד אבא שבר את הראש איך מהנדסים ילד על הכתפיים בסיוע ילדה שאפתנית בין בניינים ומעליות.

התחנה הראשונה בנחל פולג כללה מסדרון מכושף בעיצוב מרשים של נוריות זוהרות ורוחות רפאים לצד שלדים ושלל אביזרי חג. מה שלא לקחתי בחשבון שאריאל תיבהל מהחושך, ותתקשה להירגע גם כשבעלי הבית האדיבים יסירו את המסכות. לאחר שכר הלימוד למדנו את הלקח, ועברנו לחדרי מדרגות מוארים ודירות בהן "מחלקים רק ממתקים" כהגדרתה של ילדת הסופר סנדוויץ' שלנו.

כדרכה בקודש, דקות ספורות לאחר מכן שכחה פיצולי מכל עניין הבהלה, והתפנתה להתרשם מקורי העכביש על הקירות, העכבר על ידית הדלת ורגלי המכשפה סטייל הקוסם מארץ עוץ שנמחצו תחת ארון קטן כתחליף לבית. שאפו גדול לתושבי צור יצחק המשקיעים, והפקה שיצרה רחובות הומים בילדים מחופשים ומלאי שמחת חיים.

בין לבין שולב ביקור ממתקים אצל משפחתנו השנייה, הפנקסים, שהשקיעו גם הם בתפאורה ואביזרים. כשאריאל חוברת לאורי בטקס החלוקה של סוכריות מגוונות ואביב שוקע בהנפת חרבות, אפילו אבא זכה לכמה דקות פינוק עם מאפה אוכמניות.

סבב קצר אחרון בין בתים מושקעים, וחזרה הביתה לקראת שבע ושלושים תוך מעבר לצד של המחלקים. שעה קלה לאחר מכן נוספו לחגיגות ההאלווין עשרות ילדים מרוצים אוחזים באריזות מיתולוגיות של חמצוצים, החלפת מתוקים עם הבנות החמודות של השכנים וטונות של סבון במקלחת כדי לנקות את כל השחור מהפנים. רגע לפני קריסת מערכות, הוקדשו גם כמה דקות לשליחה אינטנסיבית של תמונות לאהובת ליבי ואלופת ההכנות.

בנימה אישית לסיום, נאחל מזל טוב כפול – בתקווה שאבא-בלוג, כמו גם החג הכיפי שעשה את הדרך הארוכה מדיסניוורלד היישר ליישוב הצנוע שלנו – ימשיכו לספק שפע של חוויות גם בשנים הבאות.

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה משתמש בעוגיות כדי לשפר את חווית הגלישה שלך. על ידי גלישה באתר זה אתה מסכים לשימוש שלנו בעוגיות.
דילוג לתוכן