fbpx

תביעת אצבע

יש חופשות שמתפקששות, ויש טקסטים שנכתבים בעיניים דומעות. התלבטתי הרבה האם להעלות על הכתב את נסיעתנו לאילת בשבוע שעבר, שכללה תאונה קשה ומצערת שהשפיעה ועוד תשפיע רבות על ההתנהלות של משפחת בוקר. ולמרות הכל החלטתי לא לייפות את המציאות, שכן האמת חייבת להיאמר, או במקרה הזה להיכתב. אין דרך קלה לנסח מצב בו דלת חדר

מסיבה של גדולים לצמד-חמד בני שנתיים

מה יכולה להיות הסיבה לכך שכתבת יום ההולדת המשותף של אביב וזוהר נכתבת רק סמוך לשעה 22:00 בערב? פשוט מאוד, כי האירוע הגרנדיוזי הסתיים רק לפני דקות אחדות. ומעשה שהיה כך היה. כדרכה בקודש, שקדה אמא טניה על ההכנות, הבישולים, הסידורים והמתנות כבר משעות הבוקר המוקדמות, בעוד שי, אריאל ואביב טיילו להנאתם בין חדר המשחקים

הנשיקה הראשונה של אביב

מסיבות המוניות בגינת בוקר על רקע הבריכה, מתקן המים האולטימטיבי וילדים שצורחים ומשפריצים לכל עבר הן ממש לא דבר חדש, בטח לא בתקופת החופש הגדול. בשבת האחרונה היו אלה הקידרים והלאופרים, מחוזקים בדודה דנה ועומר המתוק ובהמשך גם סבא נחום ודוד נדב השלימו הרכב מנצח שהגיע לחסות תחת הפרגולה המושקעת המגנה מפני השמש הקופחת. השילוב

אתר זה משתמש בעוגיות כדי לשפר את חווית הגלישה שלך. על ידי גלישה באתר זה אתה מסכים לשימוש שלנו בעוגיות.
דילוג לתוכן