האסוציאציה הראשונה שעולה מהמילה ניתוח היא לחץ. תתבלו בבקשה את הנתון הזה יחד עם העובדה שמדובר בפעוט שטרם חגג 3, אך עבורו מדובר בניתוח שני במספר, ערבבו עם הערכות לפיהן יזדקק לשבוע מנוחה מינימום וכמובן קנחו באזהרת מסע לפיה הוא צפוי להתנגד נחרצות לכל העניין הטריוויאלי של הרדמה כללית. בקיצור, משהו כמו שבוע לפני המועד

יש חופשות שמתפקששות, ויש טקסטים שנכתבים בעיניים דומעות. התלבטתי הרבה האם להעלות על הכתב את נסיעתנו לאילת בשבוע שעבר, שכללה תאונה קשה ומצערת שהשפיעה ועוד תשפיע רבות על ההתנהלות של משפחת בוקר. ולמרות הכל החלטתי לא לייפות את המציאות, שכן האמת חייבת להיאמר, או במקרה הזה להיכתב. אין דרך קלה לנסח מצב בו דלת חדר

מה יכולה להיות הסיבה לכך שכתבת יום ההולדת המשותף של אביב וזוהר נכתבת רק סמוך לשעה 22:00 בערב? פשוט מאוד, כי האירוע הגרנדיוזי הסתיים רק לפני דקות אחדות. ומעשה שהיה כך היה. כדרכה בקודש, שקדה אמא טניה על ההכנות, הבישולים, הסידורים והמתנות כבר משעות הבוקר המוקדמות, בעוד שי, אריאל ואביב טיילו להנאתם בין חדר המשחקים

מסיבות המוניות בגינת בוקר על רקע הבריכה, מתקן המים האולטימטיבי וילדים שצורחים ומשפריצים לכל עבר הן ממש לא דבר חדש, בטח לא בתקופת החופש הגדול. בשבת האחרונה היו אלה הקידרים והלאופרים, מחוזקים בדודה דנה ועומר המתוק ובהמשך גם סבא נחום ודוד נדב השלימו הרכב מנצח שהגיע לחסות תחת הפרגולה המושקעת המגנה מפני השמש הקופחת. השילוב