שבת טיפוסית, ודאי בחודשי הקיץ, כוללת ביטוי שגור וחביב במיוחד על הורים באשר הם – שנת צהריים. שבת טיפוסית בחודש האחרון כללה עמה גם את השילוב המהנה של משחקי היורו שהסתיימו בתחילת השבוע בניחוח איטלקי.
אלא שבמציאות של בית בוקר, הביטוי 'טיפוסי' נדיר ביותר – בטח בחסות אירוע סיום השנה של גן עומר. וכך מצאנו את עצמנו צועדים להנאתנו בשעת צהריים (רותחת) ובהרכב מלא למסיבה של ילדת הסופר סנדוויץ' אריאל. ברחבת המתנ"ס, יודעים כל ההורים – אין דבר כזה לא להביא אחים כי לא נעים.
החדר הפנימי והממוזג חולק בין שולחן הכיבודים (כולל פשטידת על דלה-באבי מעשה ידיה של אשתי להתפאר) לבין הסבה לחניון עגלות ושאר רכבי פעוטות בצורות וגדלים שונים. בחוץ, על המחצלת ובנקודה המעט יותר מוצלת מהשאר, תפסו הילדים מקומות להופעה מהנה של קוסם אנרגטי במיוחד.
הגדיל לעשות איש הפעלולים כשהזמין את לולו לקחת חלק באחד הקסמים, ואביב הקטן, שהצטרף בדיוק ברגע השיא – זכה לקחת חלק פעיל כשלראשו שלל קישוטים. לקול צחוקם המתגבר של אריאל ושאר הילדים, הסביר להם הקוסם שעכשיו הקטנצ'יק שלנו מסודר עם תחפושת לפורים.
אבל כל זה היה רק הקדימון למבול בלתי צפוי של מים וסבון. רובי המים המאולתרים נתנו את הדרור לחגיגה רטובה במיוחד – דווקא של ההורים. אז מה הפלא שלחגיגה הצטרפו גם הילדים – מגובים בקביים וגיגיות מלאות מים? כשהיה ברור שאף בגד לא יישאר יבש – והכוונה לכל המשתתפים בכל הגילאים, מיהר אביב להסיק מסקנות והתיישב בתוך הגיגית משל הייתה אמבטיה חגיגית. בין לבין הוא גם הפעיל את אמא לטיול קביים זוגי, אבל לא היה ספק שהביתה יגיע ילד נקי.
האירוע נחתם בשילוב של בקבוקי מים ותיקים ססגוניים, מתנת ועד ההורים, לצד צמר גפן מתוק מסיימים ושלוקים צבעוניים לאחים הגדולים. בזמן שכולם נהנו ממנת בריאות, העמסנו פקלאות (אם אפשר לקרוא כך לסמארט –טרייק ותיק עמוס בהפתעות, וצעדנו בחזרה הביתה. טניה ואני חייכנו חיוך רחב זה לזו ואז לעבר שלושת הילדים הנפלאים שלנו. רגע אחרי אותו חיוך, כשאל השעון הישרנו מבט, התחוור לנו שכבר לא נשאר הרבה מה להציל מהשבת.
