הנה משהו שחשוב לדעת אם החלטתם לצאת למסע בן שלושה שבועות לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, מצוידים בשתי מגבלות מאתגרות בנות חמש ושנתיים וחצי: אלה הן לא רק שתי העגלות שצריך לאחסן בבטן המטוס וציוד בלתי נגמר במזוודות (הבלתי נגמרות), אלא גם שהייה מצטברת באוויר במשך 26 שעות, מינוס קונקשן קצרצר במדריד. המשמעות: לא משנה כמה התאמצת לעייף והצטיידת בטאבלטים מפוצצים בסרטי דיסני מעולים, מתישהו באמצע הדרך האוצרות יתעוררו עצבניות. עכשיו לך תגייס צוות דיילים ודיילות למטרות הרגעה שלא כלולות בשירות.
נחיתה במיאמי היישר אל חיק משפחתה האוהבת של אשתי טניה – דודה ברברה ודוד לס, שהכינו מבעוד מועד חדר אורחים מפנק שלא יכולנו אפילו לחלום עליו. דבר נוסף שנותר מחוץ לטווח החלומות הוא שינה רציפה במשך ארבעה ימים קדימה, או בתרגום חופשי לאנגלית: ג'ט לג. כי מה יותר חביב מיקיצה משפחתית ב-4:00 בבוקר וצפייה ברצף השידורים של בינגו ורולי, כוכבי סדרת הדגל של ערוץ דיסני ג'וניור: "גורים וחברים". בפעם השלישית שי ואריאל פצחו בשירה משותפת: Puppy Dog Pals, כי החינוך מעל הכל, גם מעבר לים ותוך כדי ניסיונות כושלים של הסדרת שעות שינה.
אבל מה אני משחק אותה קוטר? נהנינו מכל רגע והתרגשנו כל כך מהאיחוד המשפחתי. רימת אטרקציות חלקית: בני הדודים איתן וטרוור הכניסו אותי לאווירת הפוטבול במשחק של "מיאמי דולפינס", זמן איכות יומי עם לס על בירה ב"צ'יליס", בנות הדוד התאומות לילי ואלכס שאימצו את הבנות אל חיקן ושיחקו נפלא יחדיו חרף פערי השפה, קניות על גבי קניות (על גבי קניות) ב"וולמרט", ולקינוח חגיגות יום הולדת בחדר פרטי המסעדה סינית, שהטיסה אותי כמה עשרות שנים לאחור ואלפי קילומטרים, לאירועים דומים שחוויתי בשדרות רוטשילד בתל אביב.
משם המשכנו לקרוז סופר חלומי על סיפונה של ה-Marriner of the sea. צריך לראות כדי להאמין. הגודל, השפע, הבריכות, המסיבות, הארוחות, המסעדות והאטרקציות – ארבעה ימים של שכרון חושים שלא נשכח לעולם. אריאל התלהבה מהג'קוזי, שי זינקה לשחקים כשלעיניה משקפי מציאות מדומה, וזוג מאושר ניצב על הסיפון, לגם כוס יין ואפילו הרשה לעצמו לשחרר לשעתיים תמימות את האוצרות לפעילויות לקטנטנים. מיני בייביסיטר בים, חובה לנסות.
בין לבין גם זכינו לזמן איכות בחוף לבנבן בקריביים שדמה יותר לגלויה, כששי הרהיבה עוז בבונדינג עם דולפינים! חיסרון בולט: אמא ואבא לא יכולים לבלות יחד בקזינו, ועל כן כל אחד מהם הפסיד כסף בנפרד. חברים קרובים יוכלו להישבע שיחד אנחנו דווקא מפיקים רווחים נאים ברולטה.
התחנה הבאה, העיקרית, והסיבה האמיתית לכל הטיול תוך הגשמת חלומה הרטוב של אמא טניה: דיסניוורלד באורלנדו! לבנות נעשתה הכנה מבעוד מועד, שחרף המיטה רחבת הידיים והמלון המפנק, בשש בבוקר כולן מוכנות ליציאה – לבושות, מתוקתקות ועם קוקו מתוח – כי אסור בתכלית האיסור לאחר לפארקים – מהמג'יק והאנימול קינגדום ועד הוליווד סטודיוס. קצרה היריעה מלתאר את שלל הפעילויות, אבל אספר שיורשות העצר שזפו את עיניהן וזכו לתמונה למזכרת עשרות דמויות דיסני ואחרות שזכו אי פעם לתהילה זו או אחרת בארץ הקודש. רשימת הזהב כוללת את בת הים הקטנה אריאל, דוק הרופאה, ערפדינה ואפילו הסנאים הוותיקים צ'יפ ודל!
ה- FastPass ticket זרז עניינים בכל הנוגע למתקנים, והמופעים היו מרהיבים ומרגשים, כולל פתיתי שלג מדומים מתנת אנה ואלזה על ראשם של הצופים. בלילה שתי הגיבורות שלנו אפילו החזיקו מעמד כדי להתחפש ולקחת חלק במסיבת ליל כל הקדושים, כולל הלהיט המקפיץ: Happy Halloween.
בצד האתגרי, לא פשוט להסתובב עם שתי עגלות, לחפש חנייה ליד כל מתקן (יש דבר כזה) ולגלות בשעת לילה מאוחרת שהחוקים הנוקשים באורלנדו אוסרים על הילדות לישון בהן באוטובוס כי חובה לקפל אותן בשעת נסיעה. התוצאה: פירוק שרירי הידיים שעה שכל הורה נשא עליהן בגאון ילדה פלוס עגלה. אחלה עסקת חבילה. מצד שני, תענוג היה לראות את אריאל מזמזמת לעצמה את "זה עולם קטן מאוד", לגלות ששי ממש לא מפחדת מרכבות הרים (בניגוד להוריה) ואפילו שהיא בדיוק סנטימטר מעל הדרוש למתקן האווטאר ההיסטרי – ממוצע של שלוש שעות המתנה, קיצור של כ-70% מהזמן עם כרטיס מהיר. היה אדיר!
ואחרי כל הטוב הזה, עדיין נותרו כמה ימים כדי להוריד הילוך (במונחים שלנו, כן?) במחיצת דוד שמעון ודודה שלי בניו ג'רזי. המנוחה כללה אטרקציה פסטורלית של קטיף תפוחים ודלעת בפרדסי ענק, וטיול על הציר הנוצץ של ברודווי-מנהטן פלוס מופע של אלאדין לאמא והבנות, כשאבא חותך למדיסון סקוור גארדן ומגשים חלום NBA כשהניקס פגשו את סטף קרי וגולדן סטייט.
לאחר הנחיתה הרכה בבית, כל שנותר הוא להודות מקרב לב לאישה המופלאה שאיתי על תכנון טיול משפחתי מהחלומות, כולל ירידה לרזולוציות הקטנות ביותר של לו"ז התחבורה הציבורית, תזמון זמני נחיתות וקבלת חדרים, רכב שכור, סדר מתקנים מומלץ, וכמובן הפנינג של ארוחות בוקר בליווי מיקי ומיני מאוס בגודל טבעי. אל תחששו מהרפתקאות וזמני טיסה דמיוניים, כי השורה התחתונה קובעת: חו"ל עם ילדים זה החיים!
