קיץ מטורף ורווי בילויים הוביל אותנו לרמת התשה מקסימלית – קרובים, אך עדיין רחוקים מקו הסיום, כדי להודיע קבל עם ובית לשלושת גוזלינו היקרים: בשבוע האחרון של אוגוסט מורידים הילוך!
ההודעה אמנם נאמרה בתקיפות יחסית, אבל החזיקה מעמד (בקושי רב) עד שעות הבוקר המוקדמות של יום רביעי. או אז נזכרה שי בכורתי בהבטחה רחוקה שקיבלה מאביה לבקר בבית הצבעים בדליית אל כרמל. וכמו שלמדנו בטירונות 02 אי שם לפני כשני עשורים: מה עושים? מתפעלים!
עד מהרה הועמסה על האוטו אחר כבוד שלישיית הקסם הידועה גם כשי, אריאל ואביב בוקר, ויצאנו לנסיעה בת כשעה אל היעד. הבחירה באמצע השבוע הייתה נפלאה, ולצד מבקרים בודדים התחלנו בסדרת תמונות בלתי פוסקת על רקע הצבעים הבלתי נגמרים בבית המרהיב ביופיו.
מיד אחר כך האזינו שתי הבנות בקשב רב לסרטון המסביר את ההיסטוריה של הבית ומספר את סיפורו המדהים של סאם חלבי, בן זקונים שהגיע לאחר תשע אחיות ועד מהרה גילה כישרון אמנותי מרשים. היחידה שהאמינה בו הייתה אימו, והתעקשותה למכור את יצירותיו הובילו אותו להפוך כיום לאמן בעל שם עולמי.
אני עסקתי בעיקר במאמץ לאפשר לשאר הנוכחים להאזין לסרטון על רקע צהלות השמחה של בן הזקונים הפרטי שלי, ומשם המשכנו לסיור מרתק שכולו צבעים עזים – מהפסנתר והספות, עבור באמבטיה, שולחן האוכל והחלונות, וכלה באופניים ובמכונית בחזית הבית.
משם המשכנו לארוחת צהריים ביתית ופרטית! (יום רביעי – אין אנשים, כבר אמרנו?) במסעדת המנסף הדרוזי, כשבעל הבית האדיב לא ממש טרח להתעניין בהעדפות הקולינריות שלנו, אלא הודיע שתכף נתענג על המנסף המפורסם שעושים בחתונות המקומיות. הבטיח וקיים!
שילוב של אורז בשקדים ומבחר בשרים היה תאווה לחיך, ובתוספת סלטים מצוינים (טחינה אדומה חובה!), קנקן לימודה ומנה הגונה של צ'יפס טבול קטשופ עבור אביבי, כולנו נהנינו מאוד מארוחת גורמה על רקע הנוף היפהפה של הכפר.
היה רגע, אמנם קטנטן אבל קיים, שחשבנו שכל הטוב הזה מספיק כדי לחתום יום של כיף ולהמשיך הביתה. אלא שמי שחשב כך, כנראה לא מכיר את אבא בלוג, שמכונה כבר תקופה ארוכה על ידי קרוביו ואוהביו כמי שלא יודע למצות. אז למה שלילדים זה יספיק?
אחרי דיון מעמיק בסוגיה מכמה מאות שקלים ניאלץ להיפרד אם נרחיק עד לונה פארק 'My Baby' האטרקטיבי בירכא, ויתרנו על העקיצה לטובת ביקור בחי פארק בקריית מוצקין. עוד שעת נסיעה קלילה בכיוון צפון – ואנחנו שם.
נכון שלקח קצת זמן להבין איך במקום מסתתר לונה פארק שמוכרים אליו כרטיסים בנפרד במחיר מופקע, אבל לא זה מה שיעצור אותנו. טיול מהנה ערך לנו היכרות עם קופים בשלל סוגים ומגוון פעלולים, לצד לאמות, זברות, ג'ירפות, תוכים, למורים ואפילו כמה גמלים ועצלן לקינוח, שבדומה לסרט המהנה 'זוטרופוליס' ישן שנת ישרים והתעלם מקיומנו. לא נורא, תמיד אפשר להתנחם בארטיק קראנץ' במחיר מציאה של 15 שקלים ליחידה. תענוג צרוף!
נגמר? כמעט. תחנה רביעית במספר – ביקור אצל חברים טובים בקריית ביאליק. בעוד אם המשפחה קארין פינקה באבטיח קר, מים קפואים ושאר מתוקים ומלוחים לילדים, הבן ירדן – סקסופוניסט על, הנעים את זמננו במיטב יצירות קלאסיות והעניק לסלון אווירה של הפילהרמונית, בעוד הבת כרמל – מגובה בסטייל מעורר השראה שעובר בגנים, חברה לבנות בתכנון מוקפד (גם אם מוקדם) של עיצוב תחפושות להאלווין הבא עלינו לטובה. תוסיפו לכך חבורה הגונה של חתולים מתפנקים בשלל סוגים ותקבלו אחלה פינאלה ליום שהתחיל אי שם ב-11:00 בבוקר והסתיים עמוק לתוך הגמר של רוקדים עם כוכבים. שנה טובה!
