משנה לשנה, סוגיית חגיגות יום ההולדת הולכת והופכת מורכבת יותר ויותר. הילדים גדלים, הצרכים משתנים, והם לא תמיד (אוקיי, תמיד לא) עומדים ביחס ישיר לתזרים המזומנים.
יום הולדתה ה-8 של אריאל הלך והתקרב. רצינו המון דברים, אבל בעיקר לא לאכזב. הפתרון היצירתי והסופר איכותי הגיע מסבא יעקב, שהציע יום כיף מרגש שאין שני לו במתכונת סבא ונכדה. את הבוקר הם פתחו במאפיה מקומית מפנקת עם סמבוסק פיצה, ומיד עלו לירושלים והתייצבו בחוות אמיר לרכיבה עם הסוסה הלבנה היפהפייה פרינצי. נסיכה אמיתית.
לולי, חמושה בקסדה, חששה בתחילה כמו כל פעם ראשונה, אך עד מהרה התגברה ותועדה בחיוך רחב על גב הסוסה. משם המשיכו לביקור באקווריום ישראל, שכלל פגישה חזיתית עם כרישי ענק, סוסוני ים מתוקים ואפילו צילום משותף עם נמו וזוגתו שתחייה. "הצטלמתי ממש בתוך הים", היטיבה לתאר את האירוע כלת השמחה.
משם המשיכו לארוחת צוהריים אצל דודה עירית, שניצל וצ'יפס להמונים, ולאחר מנוחה קלה שבו בחזרה מבירת ישראל היישר לביתנו הקט בצור יצחק. שם כבר עמלו בני המשפחה על ניפוח בלונים שנתלו אחר כבוד ברחבי הסלון, יחד עם פיצה, שתייה ועוגת ביסקוויטים מעשה ידיה של אמא טניה להתפאר.
כולנו התחבאנו בשקט בשקט, כולל אביבי הקטן ששיתף פעולה נהדר, ובתזמון מושלם זינקנו על אריאל בשירת יום הולדת וזעקת 'הפתעה!!'. סבא נחום וסבתא בריט הביאו פיג'מות מתוקות, האחות הבכורה שי דאגה למארז שוקולדים מתוק, החברים בירכו והשמחה הייתה גדולה.
אריאל, ילדה שכולה לב זהב, זרחה מאושר, התרגשה ונהנתה מאוד. וזה בעצם כל מה שחשוב. ההורים יישארו כנראה לעד מאותגרים, אבל בין לבין, אין כיף גדול מלראות אותה צוברת חוויות ייחודיות לכל החיים.
