מסיבות המוניות בגינת בוקר על רקע הבריכה, מתקן המים האולטימטיבי וילדים שצורחים ומשפריצים לכל עבר הן ממש לא דבר חדש, בטח לא בתקופת החופש הגדול. בשבת האחרונה היו אלה הקידרים והלאופרים, מחוזקים בדודה דנה ועומר המתוק ובהמשך גם סבא נחום ודוד נדב השלימו הרכב מנצח שהגיע לחסות תחת הפרגולה המושקעת המגנה מפני השמש הקופחת.
השילוב של מלאווח עם רסק עגבניות, מבחר סלטים ובהמשך שולחן מקושט בפירות הדר ועוגת מייפל-טלי עשה את העבודה הקולינרית. החיבורים הטבעיים בין אלכס ושי, עומר ואביב ורני ואורי (ילד נצחי במסווה של אב קשוח) דאגו שלדור הצעיר לא יהיה אף רגע אחד משעמם. אגב, אם בטעות התגנב לו אחד כזה – שלל רובי מים בעירוב שימושים לכיוון מנורות, קירות, צמחים ואפילו עוברי אורח מעבר לגדר, הפיגו אותו כלעומת שבא.
והיה גם אירוע שונה, ראשון מסוגו ומיוחד מכולם. רגע לפני שהוא חוגג שנתיים, טעם אביבי הקטן טעמה של נשיקה ראשונה, ולא סתם נשיקה – אלא מהמתוקה בבנות גילו – יעל קידר. נכון, אביה כיוון ועודד בהתלהבות שעה שבתו השתכשכה במימי הבריכה ומעברה הדון ז'ואן שלנו נעץ מבטים סקרניים, אבל השורה התחתונה והקובעת נותרה כשהייתה – מווואההה !!! אגב, מעניין היה לגלות שילד הפלא שלנו בחר לאחוז בחוזקה בבקבוק המים האהוב והסגלגל שלו גם ברגע הרומנטי הראשון והמשמעותי בחייו.
כל מה שקרה לפני ואחרי התגמד, אבל היה בהחלט מהנה. אביב ועומר נכנסו לאפטר-פארטי של גברים בבריכה יחד עם כל החפצים האהובים שכל קשר בינם למים מקרי בהחלט – מכדורגל, עבור באופניים ובינבה ענקית ועד קערת האוכל של צ'יקו, כלבנו האהוב.
בשפת הצחוקים והחיוכים השמורה להם, ובזמן שהתלתלים שעל ראשיהם כיסו את עיניהם בטרם נאספו (הילדים והתלתלים) אחר כבוד אל המקלחות, החליפו השניים ככל הנראה חוויות על רומנטיקה, בנות המין היפה ומה שביניהן. בתווך, לי לא נותר אלא להתרגש ולקשקש ביני לביני כל מיני שטויות על גנטיקה, ערכים חברתיים-זוגיים וחינוך למצוינות.
איכשהו בריכה ושמש תמיד היו אצל בני בוקר קרקע פורייה להתחלות חדשות